אחת השאלות הראשונות שכל יזם שואל את עצמו לפני כניסה לעסקה היא שאלה פשוטה לכאורה:
איפה כדאי להשקיע?
מדוע עיר אחת מתפתחת בקצב מואץ, מושכת השקעות ויזמים, בעוד עיר אחרת נשארת מאחור – למרות נתונים דומים על הנייר?
עם השנים למדתי שהתשובה לשאלה הזו לא נמצאת רק בטבלאות אקסל, בזכויות בנייה או בתוכניות מתאר.
היא נמצאת מאחורי הקלעים של הדינמיקה העירונית.
יזמים מנוסים מרגישים זאת בבטן – אבל ניתן גם להסביר זאת בצורה מקצועית:
מי שמניע ערים קדימה הם לא רק ראשי ערים או תוכניות סטטוטוריות, אלא קואליציות אורבניות.
מהן קואליציות אורבניות?
בכל רשות מקומית פועלות, לצד מדיניות התכנון ותרבות התכנון המקומית, גם קואליציות עירוניות (Urban Coalitions).
קואליציות אלו יוצרות יחד את מה שמכונה בספרות “המשטר העירוני” (Urban Regime) – אוסף של שיתופי פעולה פורמליים ובלתי־פורמליים בין גורמים שונים, הפועלים יחד לקידום אינטרסים משותפים באמצעות תכנון ופיתוח העיר.
מדובר בשילוב של:
- הסקטור הציבורי
- הסקטור הפרטי
- הסקטור האזרחי וההתנדבותי
כך נוצרים “שחקנים עירוניים” בעלי השפעה ממשית על קבלת החלטות תכנוניות – בהתאם לכוחות השוק, החברה והתרבות המקומית.
קצת היסטוריה – ואיך זה פוגש אותנו היום
המחקר על משטרים עירוניים החל בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר אליטות פוליטיות־כלכליות שלטו בצמיחה העירונית מתוך אינטרסים נדל"ניים מובהקים.
בשנות ה־60 וה־70 הצטרפו לזירה גם קבוצות חברתיות, ובשנות ה־70 וה־80 נוספו שיקולים של זכויות אזרח, רווחת תושבים ואיכות חיים.
כך נוצר מודל שבו פיתוח עירוני הוא תוצאה של איזון מתמיד בין כוחות שוק, פוליטיקה, חברה וסביבה.
הקואליציות העירוניות הן אלו שמתרגמות את האיזון הזה למדיניות, תוכניות ותוצרי תכנון בפועל.
בעבודת הדוקטורט שלי כיניתי כוחות אלה בשם “פוליטיקה חיצונית” – גורמים שאינם חלק מהארגון העירוני עצמו, אך משפיעים עמוקות על מקבלי ההחלטות בעיר.
העיר כ”מכונת צמיחה”
כדי להבין תכנון ופיתוח, צריך להבין שהעיר אינה רק מקום מגורים או עבודה.
היא גם “מכונת צמיחה” (Growth Machine).
צמיחה עירונית מעלה את ערך הקרקע, מייצרת עושר, ומושכת שחקנים מגוונים – גם כאלה שאינם מסכימים ביניהם בנושאים אחרים.
לכן, סביב הצמיחה נוצרות קואליציות רחבות הכוללות:
- פוליטיקאים
- תקשורת מקומית
- חברות תשתית
- מוסדות חינוך והשכלה גבוהה
- מוסדות תרבות, מוזיאונים ותיאטראות
- ארגוני ספורט מקצועי
הקואליציות הללו הן תוצאה של שותפות בין כוחות כלכליים מקומיים, בעלי עסקים והרשות המקומית – והן שמניעות בפועל את תהליכי הפיתוח.
לא רק בתוך העיר – אלא גם מחוצה לה
כדי להבין כיצד מתקבלות החלטות תכנוניות, יש לבחון את מערכת היחסים בין:
- השלטון הארצי
- השלטון האזורי
- השלטון המקומי
לבין שחקנים חיצוניים הפועלים “מחוץ למערכת” אך משפיעים עליה: אנשי עסקים, בעלי קרקעות, מנהיגים קהילתיים, פוליטיקאים, ביורוקרטים וארגוני חברה אזרחית (NGO).
הקשרים ביניהם – פורמליים ובלתי־פורמליים – יוצרים לעיתים מנגנון פעולה אפקטיבי יותר מזה של הממסד עצמו.
ומה עושה יזם שמרגיש את העיר?
יזם מנוסה לא בוחן רק את התוכנית או את המגרש.
הוא שואל:
- מי הקואליציות הפועלות בעיר?
- מי באמת משפיע על קבלת ההחלטות?
- ואיך ניתן להשתלב במארג הזה?
במקרים רבים, יזמים מצליחים מבינים שכדי לקדם אינטרסים – צריך להיות חלק מהקואליציה, או לפחות להבין היטב את כוחותיה.
קואליציות אידיאולוגיות – לא רק כסף
מעבר לקואליציות עירוניות קלאסיות, קיימים גם “מקדמי פיתוח ממניעים אידיאולוגיים” (Ideological Developers).
אלו יזמים או פעילים הפועלים מתוך מחויבות ערכית – לשימור, סביבה, הליכתיות, אופניים או מרחב ציבורי – ולא רק מתוך שיקולי רווח.
בשונה מקואליציות כלכליות, הם מחפשים השפעה ישירה על מקבלי ההחלטות ברשות המקומית, ולא בהכרח דרך השוק הפרטי. גם הם שחקנים משמעותיים בעיצוב תרבות התכנון העירונית.
גם בישראל – הקואליציות פועלות
בישראל פועלים ארגונים רבים בתחום הפיתוח בר־קיימא והבנייה הירוקה – כגון החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, צלול, המועצה לבנייה ירוקה ואחרים.
לרוב הם פועלים בנפרד, אך בעת הצורך מתאגדים לקואליציות אד־הוק ליצירת לובי בוועדות התכנון נגד תוכניות הפוגעות בסביבה.
גם כאן – הקואליציה היא כלי כוח.
השורה התחתונה
הבנת הקואליציות האורבניות אינה תיאוריה אקדמית.
זהו כלי עבודה מעשי.
יזמים, מתכננים ובעלי אג’נדה שמבינים את הכוחות הפועלים בעיר – יכולים לפעול בצורה מדויקת יותר, לקצר תהליכים, להפחית התנגדויות ולקדם תכנון איכותי ויעיל.
בסופו של דבר, העיר מתפתחת לא רק בזכות תוכניות – אלא בזכות האנשים, הבריתות והכוחות שמאחוריהן.
